>
בתחילת שנות ה- 80 החל חיל הים להתכונן להחלפתן של צוללות הגל. התפיסה שהיוותה את הבסיס לתכנון הדור הרביעי של הצוללות, היתה בנייתה של צוללת המותאמת לחלוטין לצרכיי הלחימה הימיים והאסטרטגיים של ישראל. לאחר מחקרים רבים ובדיקות מדוקדקות נבחרה גרמניה כמדינה שתבנה את צוללות העתיד של ישראל. שר הביטחון באותה תקופה היה יצחק רבין ז"ל, הוא אישר את הפרוייקט ובחודש אוגוסט 1989 נחתם חוזה עם 2 מספנות גרמניות, לבנייתן של צוללות הדולפין.

ראשי מערכת הביטחון וצה"ל לא גילו מעולם הבנה מרובה לצרכיי חיל-הים. מחירה של צוללת דולפין אחת הינו יקר ביותר, והיא מהווה את מערכת הלחימה היקרה ביותר שמפעיל צה"ל (340 מיליון דולר). כאשר מגיעים לקיצוצים בתקציב הרי שחיל-הים הינו בין הראשונים לחוש בגרזן הקיצוצים. כוחות היבשה וחיל-האוויר תמיד יעמדו לפני חיל-הים בתור לתקציב. בשנת 1990, כתוצאה מקיצוצים נרחבים בתקציב הביטחון החליטו הרמטכ"ל דאז אהוד ברק ושר הביטחון משה ארנס, לבטל את פרוייקט הצוללות. למרות מאמצים רבים להסיר את רוע הגזירה הצליח בכך לא פחות מאשר מנהיגה של עיראק, סאדאם חוסיין שהחל את מלחמת המפרץ.
 


בניית גופי הלחץ של הדולפין והלוייתן במספנות אמדן


טקס ההשקה של הדולפין 15 לאפריל 1996

מלחמת המפרץ החלה בתחילת 1991. ישראל התבקשה על ידי כוחות הברית לא לתקוף את עיראק למרות שמידי לילה טילי סקאד שנורו מעיראק פגעו בערי ישראל. במשך שבועות נאלצו אזרחי ישראל לשהות בחדרים אטומים ולהרכיב מסכות גז, בהמתנה לטילים שאולי יישאו אמל"ח כימי או ביולוגי. ממשלת ישראל בראשותו של יצחק שמיר החליטה להיענות לבקשת ארצות הברית ובעלות בריתה ולא הגיבה על ההתקפות העיראקיות.


הדולפין עדיין תחת דגל גרמני בעת ניסויי ים וצלילה בים הצפוני

במהלך מלחמת המפרץ הואשמו חברות גרמניות כי סייעו לעיראק ליצר נשק כימי. דעת הקהל בגרמניה ובישראל סערה לנוכח הגילויים. לא חלפו עדיין 50 שנה מאז השואה, והנה שוב מעורבות חברות גרמניות בייצור כימיקלים המיועדים להשמדת יהודים. ההקשר המתבקש היה מצמרר למדי. בניסיון להרגיע את דעת הקהל העוינת בשתי הארצות, לפצות את ישראל על נזקי הטילים וכן כדי לספק עבודה לכמה אלפי פועלי מספנות גרמניים החליט מנהיג גרמניה, הקנצלר הלמוט קוהל לחדש את פרוייקט הדולפין, והפעם במימון גרמני מלא. בניית 2 הצוללות המתוכננות יצאה שוב לדרך. מאוחר יותר, ב1995 הוחלט על ייצור צוללת שלישית כאשר מימונה מתחלק שווה בשווה בין גרמניה לישראל. היה זה מפקד חיל הים דאז, האלוף עמי איילון שהכיר בחשיבות הצוללת והבין שכוח צוללות רציני חייב למנות לפחות שלוש מהן.


דרך נהרות ותעלות מים עוברת הצוללת מאמדן לקייל

הדולפין הינה הצוללת הקונבנציונלית של המאה העשרים ואחת. היא הינה צוללת הדיזל-חשמל המשוכללת ביותר בעולם. הצוללת נבנתה במספנות טיסן נורדזה וורקה אשר באמדן והועברה למספנות הובלדט בקייל להמשך בנייה והרכבת מערכות הלחימה. הדולפין מופעלת על ידי מערכות מחשב משוכללות. חלק גדול מאמצעי הלחימה האלקטרוניים פותחו בישראל על ידי חברות כמו תדיראן, התעשייה האווירית, אלביט, אלישרא, וראדה. מערכת הסונאר בנויה מסונאר אקטיבי בעל תדירות נמוכה ומסונאר פסיבי. הכל מובנה אל תוך מערכת ירי משוכללת המאפשרת לצוללת לעקוב בעת ובעונה אחת אחר מספר מטרות, לזהות אותן ולפגוע בהן.


הדולפין  בכניסה לנמל קיל


הדולפין במימי נמל קיל

צוללות אלה הינן בין הצוללות הקטנות בעולם, אך הינן גם פלטפורמת נשק משוכללת וקטלנית בעלת כושר תמרון גבוה. שיתוף הפעולה בין חברות גרמניות וישראליות הביא את מערכות הנשק והמחשוב לרמה הגבוהה ביותר הקיימת בלוחמה הימית. הצוללת בנויה ככלי שיט שקט במיוחד, הן מבחינת יצירת רעש מינימלית והן על ידי גוף הידרופוני שכמעט ואינו מורגש כאשר הוא נע במים. כל אלה הופכים את הדולפין לכלי נשק שקט, יעיל וקטלני במיוחד.

 

למרות שהדולפין כפולה בגודלה מן הגל הרי שהצוות המתפעל אותה אינו גדול בהרבה. על אנשי הצוות לחיות, לתפקד ולפעול בתוך צינור מתכת סגור. משוכלל ככל שיהיה זהו עדיין צינור מתכת סגור. לצוללן בדולפין חייב להיות ידע מקצועי וטכני מעולה, אופי חזק והיכולת לעבודת צוות. עבודה תחת לחץ, קבלת החלטות מהירה והכל בתנאים צפופים הן חלק מהדרישות הגבוהות הנדרשות מצוללן שנות האלפיים.

עם תום בנייתן יוצאות הצוללות לנורבגיה לשם אימונים וניסויים במימי האוקינוס האטלנטי. בתמונות הלויתן, עדיין תחת דגל גרמני מגיעה לבסיס הצי מרביקה שבנמל קריסטיאנסנד, נורבגיה. התמונות הועברו אלי ע"י עיתונאי נורבגי בימים שעדיין חששו לדבר על צוללות ישראליות המיוצרות בגרמניה ומתאמנות בנורבגיה.


בדרכה לישראל מגיחה הדולפין אל פני המים
(תמונה רוני שיצר ואלכס רוקובסקי)

טקס מרגש בלב ים
ב-25 ליולי 1999, יומיים לפני הגעתה לחיפה הגיחה הדולפין אל פני המים ועגנה מעל מקום טביעתה של קודמתה הצוללת דקר. מפקד השייטת הטיל למים זר בשם חיל הים והשייטת, ואילו רס"ר הצוללת הטיל זר בשם הצוות. אנשי צוות הדולפין הטילו למים 69 פרחים לזכרם של צוללני הצוללת דקר

ב27 ליולי 1999 הגיעה הדולפין לארץ. ספינות חיל הים ושתי צוללות גל יצאו ללב ים לקדם את פניה. ארבעה מטוסי אף16 חלפו בנהמה מעל הצוללת מביאים את בירכת חיל האוויר. ליד רציף הצוללות נערך טקס ממלכתי מרגש בהשתתפות אלפי אורחים ובינהם נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל.


מפקד הדולפין סא"ל אייל נותן את הפקודות האחרונות בהפלגה בת ארבעת השבועות מגרמניה לארץ


הנשיא וויצמן, ראש הממשלה ברק והרמטכ"ל מופז מברכים את אנשי צוות הצוללת, בטקס קבלת הדולפין


הדולפין הינו סמלה של  שייטת הצוללות

תכונות הצוללת(לפי מקורות זרים)
דחק : 1640 טון על פני המים, 1900 טון בצלילה
אורך :57.3 מטר רוחב : 6.8 מטר גובה :12.7 מטר
מהירות : 20 קשר בצלילה, 11 קשר בשיט על מימי
עומק צלילה : מעל 200 מטר
טווח : 4500 מייל ימי
צוות : 35 + 10 מיטות : 35 אספקה : יותר מחודש
חימוש : 4 צינורות מטילי טורפדו בקוטר 650 מ"מ, 6 צמטי"ם בקוטר 533 ס"מ. בתוספת 6 טורפדות לטעינה חוזרת. הצוללת מסוגלת לשגר טילי ים - ים, מוקשים, אמצעי הטעיה וטורפדות מונחי כבל. כמו כן ניתן לשגר את גירסת הצוללת של טיל הים/יבשה מדגם הרפון הנושא ראש נפץ במשקל של 227 ק"ג לטווח של 130 ק"מ
.

טקס קבלת אח"י לוייתן בנמל חיפה, אוקטובר 1999

למידע נוסף ותמונות אנו ממליצים על האתרים הבאים:

   

עיצוב וביצוע ע"י אורי דותן-בוכנר
דות@נט