הכנס התקיים השנה מה-14.5.04  ועד ה-17.5.04  בעיר אודסה  שבאוקראינה.

במשלחת הישראלית היו 9 אנשים. ראש המשלחת- איבן ותמר דרור, דץ  ונילי צור, חיליק ויהודית שלומי,זיוה טל אשתו של מאיר)שלא  יכול היה להגיע) ואורי ברקובסקי ואשתו חנה.

בערב הראשון הוזמנו לארוחת הערב  ובקטע האומנותי  הופיעה מקהלה אוקראינית וכמה סולנים ששרו לשמחתנו את כל שירי ארץ ישראל האהובה והישנה שכנראה העתיקו מאתנו....
מצב הרוח היה עליז ושמח , בייחוד שהשתייה הייתה חינם והוודקה זרמה ללא הפסקה. כתוצאה מהשתייה המרובה שרנו יפה מאד ולבסוף נפלנו שדודים ושתויים כל אחד למיטתו הוא.
ובבוקר שלמחרת גילינו שמוודקה אמנם משתכרים אבל  אין אחר כך   hangover .

 המשלחות בטקס הפתיחה. רביעי מימין ראש המשלחת הישראלית - איבן דרור

למחרת בבקר התקיים  טקס זיכרון לצוללנים שאבדו במצולות הים,  הטקס התקיים לרגלי מצבת הזיכרון לימאי האלמוני, הטקס היה מרשים במיוחד. משמר הכבוד בצעידה המיוחדת והמדויקת שלו, תזמורת במחלצותיה ובכליה המבריקים והמצוחצחים, נושאי דגלי כל המדינות המשתתפות בתלבושתם המבהיקה בלובנה.

טקס הזיכרון למרגלות האנדרטה לזכר הימאי האלמוני

הטקס התקיים בפארק  יפה ומטופח ובסביבה נקיה להפליא,  כאשר מנגד מצבת הזיכרון והים הפתוח. כל ראש משלחת נשא תפילה לזכר הצוללנים שאבדו במצולות הים.
איבן נשא תפילה- באנגלית, לזכר הצוללנים הישראליים ולזכר זאב אלמוג הי"ד שנרצח עם אשתו, בנו ושני נכדיו בשבת שטופת השמש בארוחת צהרים במסעדת "מקסים" שעל שפת הים.
הרגשנו שאנחנו חייבים את התפילה הזו  כדי להזכיר לאנשים באיזה עולם אנחנו חיים ולתת כבוד לזאביק ומשפחתו. ואמנם לאחר הטקס ניגשו לאיבן הרבה אנשים, לחצו את ידו לאות הזדהות ואהדה.

איבן נושא דברים לזכרו של זאביק אלמוג הי"ד

באותו בוקר חנכו פסל לזכרו והלוט היה דגלה של אוקראינה עשוי מבלונים בשלושה צבעים. עם הסרת הלוט התרומם מבנה הבלונים אך כוחותיו לא עמדו לו להתרומם למרומים והוא נתקע  בחוטי החשמל  ובעצים. בטקס השתתפו קבוצות של ילדים ובני נוער שרקדו ושרו.  בהמשך נאלצנו להקשיב לכל הכיבודים והשבחים והתודות. משום מה קינחו את הטקס בזיקוקין די-נור.
לא נותר לנו אלא לחזור ולספר איך עמדו כולם בשקט, כולל הילדים והילדות הצעירים וכל החיילים והמלחים והקהל – עד תום הטקס.

ליד הצוללת במוזיאון ההגנה של אודסה

דגלי כל המשלחות בידיהם של ימאים אוקראינים

ואכן ארוחת הערב נערכה  במקום נפלא בנמל אודסה, באולם מפואר ביותר,ובמשך כשעתיים ראינו מופע אדיר של ריקודים ושירים  ברמה בינלאומית . רקדנים וזמרים בתלבושות מפוארות הופיעו לפנינו בריקודים ושירים מהארצות המשתתפות בכנס. בעיקר נהנו כשהם רקדו ריקוד לצלילי הבה נגילה שלנו, היה ממש אדיר.

דץ עם קצינים יהודים ששירתו בצי הסובייטי

נשות המשלחת עם דגל ישראל

אתמול היה טקס הפתיחה,  והיום היה טקס הסיום, אתמול היה נשף הפתיחה והיום נשף הסיום,שוב באותו אולם מדהים, באולם הנוסעים של נמל אודסה ושוב ארוחת ערב מפוארת  ומופעי ריקוד ושירה. ברחבה שלפני הבמה באי  הנשף מרקדים וברקע מסתובבות דיילות מדהימות ביופיין , דוגמניות לבושות בשמלות מפוארות כשאחת יפה מחברתה, כולם רואים ונהנים – בייחוד הגברים.
גם הערב הוגשה ארוחת ערב עשירה ומגוונת כולל כמובן שתייה כדת וכדין (בעקר וודקה). בסופו של הערב נפרדו מאתנו נערות יפיפיות שהגישו לכל אחד חתיכה של עוגת חלה – מסורת אוקראינית לבאים ולנוסעים.

דץ והנשים בטקס הסיום

ושוב ברכות וכיבודים, כל ראשי  המשלחות קיבלו  מעין גביע ועליו צוללת, על רגל הגביע רשומים שמות  כל הערים בהן התקיימו הכנסים עד היום– ארבעים ושנים כנסים, ארבעים ושתיים ערים !!!
הסתיים כנס נוסף אשר מהווה מפגש מרגש בין אנשים אשר בעברם שרתו בצוללות ובתנאים דומים. כל אחד שרת  מדינה אחרת על פני הגלובוס ולכולם ביחד חוויות משותפות. כמה מהמשתתפים שירתו בעבר מדינות שנלחמו האחת בשנייה.

בשנה הבאה הכנס יתקיים בארגנטינה ובעוד שנתיים  ברוסיה  בסנט פטרבורג או אולי במוסקבה.

כולכם מוזמנים, כל מי משבא נהנה (באחריות), מה גם שאפשר ורצוי לשלב טיול בסביבה או בעיר עצמה שבה  מתקיים הכנס. 

בישראל יתקיים הטקס שנה אחת  אחרי השלום!!

הגביע שהוענק לאיבן הועבר לידי עמותת דולפין שהפקידה אותו למשמרת בשייטת הצוללות