5 שנים לאחר הגעתן של צוללות הS נערך חיל הים ליציאתן של צוללות ישנות אלו מהשירות. 2 צוללות מדגם T נרכשו מבריטניה (מאוחר יותר נקנתה צוללת שלישית). שוב צוללות משומשות מ"יד שניה". היו אלה צוללות הוד מלכותה טרפין, טוטם וטרנצ'ן. למרות שנבנו בשלהי מלחמת העולם השניה, באמצע שנות ה-40 היו אלה צוללות גדולות ,מהירות, משוכללות ומרווחות יותר מצוללות הS. הצוללות נבנו במספנות דבנפורט ובאמצע שנות ה-50 הם עברו תהליך שיפוץ ומודרניזציה. גוף הלחץ הוארך בכ-4 מטר, 2 מנועים חשמליים נוספים הוכנסו לצוללות, המבנים החיצוניים עוצבו למבנה זרימתי יותר, תותח הסיפון הוסר וגשר הצוללת נבנה מחדש.

אותה הצוללת לאחר השיפוץ של שנות ה-50

הצוללת טוטם בשנות ה-40

אניות הוד מלכותה טרנצ'ן, טוטם וטרפין

אניות חיל הים דולפין, דקר ולוויתן

לאחר שנרכשו מהצי המלכותי, לוויתן ודקר עברו תהליך נוסף של שיפוץ והתחדשות שבוצע במספנות בפורטסמות. (שיפוץ אח"י דולפין נעשה במספנות בחיפה). תהליך יסודי של שיפוץ צוללת אורך בין שנה וחצי לשנתיים. במהלך שיפוץ כזה מפורקת הצוללת למרכיביה השונים, ורב חלקיה מוחלפים בחדשים. בתקופת השיפוץ החלו אט אט הצוותים הישראליים להגיע, כאשר צוות טכני מיוחד מלווה את תהליך השיפוץ מתחילתו ועד סופו.

שיפוץ, פרוק והרכבה מחדש של גשר הפיקוד בצוללת לוייתן

2 מכונות הדיזל האדירות מסוג אדמירליטי של אח"י דקר

מיכאל הדר ז"ל(שאבד עם הדקר) מניף את דגל חיל הים הישראלי על ירכתי הלוויתן כאשר דגלה הבריטי של הטרפין מורד מהספינה.
4 לינואר 1965

קצין הדגל של שייטת הצוללות הבריטית, אדמירל מקגוף מלווה במפקד חיל הים האלוף יוחאי בן-נון, סוקרים מסדר של קציני צוללות בטקס העברת הטוטם/דקר לרשות חיל הים הישראלי.
23 ליוני 1965

בתחילת מאי 1965 תם שיפוצה של הלוויתן והיא הפליגה לאימוני היבנות ונסויי ים וצלילה לסקוטלנד. כאשר רוחות המלחמה החלו לנשב במזרח התיכון, קיבל מפקדה, רס"ן זאב אלמוג הוראה חדשה ממפקדת חיל הים בחיפה. היה עליו לצייד את הצוללת ב-12 טורפדו חמושים בראשים קרביים ולהפליג ללא דיחוי לישראל. הלוייתן עזבה את סקוטלנד ב-25 למאי 1967. במהלך מסעה לישראל אבדו לה שניים מצוללניה. היו אלה יעקב תמיר וגרשון בן יהודה שנסחפו לים האירי במהלך עבודות למחיקת מספר הצוללת בשעת לילה. כל הנסיונות למצאם עלו בתוהו. גופתו של יעקב תמיר התגלתה 3 שבועות מאוחר יותר על החוף האירי. גופתו של גרשון בן-יהודה לא נמצאה מעולם. הלוייתן נכנסה לנמל חיפה ביום ה-12 ליוני 1967, יום לאחר שמלחמת ששת הימים הסתיימה

הלוייתן עוזבת את פורטסמות בדרכה לסקוטלנד. במהלך מחיקתו של המספר צ-75 ניספו 2 צוללנים

רב-סרן זאב אלמוג, מפקדה של הלוייתן מצולם ליד הצוללת בסקוטלנד, זמן קצר לפני הפלגתה לארץ

טוטם הפכה להיות דקר והטרנצ'ן נהייתה לדולפין. העבודות על הדקר נמשכו כאשר היא מתוכננת לעזוב את פורטסמות בתחילת 1968. הדולפין תוכננה לעזוב מספר ימים לאחר הדקר, כיוון ששיפוצה עמד להיערך בישראל. בדרכה מפורטסמות לחיפה אבדה הדקר. הדולפין שעשתה את דרכה לישראל על פני המים השתתפה במבצע החיפושים אחר אחותה הנעדרת. מכיוון שעובדת רכישתה של צוללת שלישית נשמרה בסודיות, הרי שכניסתה של הדולפין לנמל חיפה בתום מבצע החיפושים, גרמה לגל שמועות בכל רחבי ישראל, כאילו הדקר נמצאה ונכנסה לנמל חיפה. כאשר התבררו העובדות לאשורן, האבל והיגון היו כבדים. בכל מקרה, לחמש משפחות בנות מזל היתה סיבה לחגוג. מבטנה של הדולפין, יצאו 5 צוללנים שהועברו ברגע האחרון, לפני הפלגתה של הדקר אל הדולפין כדי לתגבר את צוותה המצומצם.

תמונה נדירה שנעשתה בתחילת 1968, זמן קצר לאחר הגעתה של הדולפין. בתמונה נראות 4 צוללות. הקרובה הינה הרהב שממנה הוסר כבר תותח הסיפון(נמצא במוזיאון חיל הים בחיפה) הלוייתן, הדולפין והתנין

אח"י לוייתן חוצה בגאווה את מפרץ חיפה

לאחר אובדנה של הדקר, כאשר הסיבה לטביעתה נותרה עלומה, הוטלו על הצוללות מגבלות שפגעו ביכולתן המבצעית. בכל אופן, היו אלה ימי מלחמת ההתשה ולמרות המגבלות לקחו הצוללות חלק חשוב במלחמה זאת, שהחלה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים. הצוללות ביצעו משימות מודיעין רבות, שרובן עדיין סודיות, עמוק במימי האויב.

מבצע משולב ים/אוויר

במרכז הצוללת. על הפריסקופ ישראל לשם, על הגה העומק קסטרו

מבט מתוך ההליקופטר

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, בחודש אוקטובר 1973, היתה הלוויתן אסורה בצלילה ואילו הדולפין בעיצומו של תהליך השיפוץ החמש שנתי שלה. היתה זו למעשה שירת הברבור של צוללת הT. הלוויתן הוצאה משירות פעיל בשלהי אותה שנה. הדולפין שירתה עוד שנתיים כצוללת יחידה ושימשה בעיקר לאימון והכשרה של צוללנים חדשים. הלוויתן סיימה את ימיה במימי מפרץ חיפה לאחר שנפגעה בטורפדו שירתה לעברה אחותה דולפין. הדולפין נגררה לחופו הצפוני של חצי האי סיני, הוטבעה בנסיון ליצור מזח ושובר גלים לבסיס חיל הים שם. תקופת צוללות הT בחיל הים הישראלי, תמה.

תכונות הצוללת

כ-1520 טון על המים, 1720 טון בצלילה

דחי

הצוללת 87 מטר, גוף הלחץ 83 מטר

6 צינורות מטילי טורפדו 21 אינץ' בחרטום

11 קשר על פני המים, 16 קשר בצלילה

מהירות

120 מטר, מגבלת ביטחון 100 מטר

2 מנועי דיזל 1250 כ"ס כל אחד
2 מנועי חשמל 1500 כ"ס כל אחד

הנעה