הרי זה הדבר והיפוכו
שהאב מזכיר את בנו, שכן בתנאים רגילים
הבן מזכיר את אביו לאחר
שזה הלך לעולמו אחרי שנים ארוכות.
אבל הנסיבות עלולות להיות
אחרות ואורי, הבן החביב טוב הלב
ומלא האתגרים, איננו
עוד איתנו.
תמיד חשבתי כי יש לחנך
ילד כבר מגיל רך ליצירה ליושר
ולאהבת כל הדברים המצויים
בטבע. ואכן את כל התכונות
הטובות הללו הצלחתי להחדיר
לאופיו של בן יקר זה.
כאשר היה מגיע מבית הספר,
מן הפנימיה או מן הצבא, היה
מחליף איתנו מילים ספורות
ובורח, לאן? לחצרו של חברו היקר
לו, שם היה מבלה את זמנו
בין גרוטאות מתכת וחלקי מכונות
ומפתח יצירות טכניות.
הוא ידע לחלק את עצמו במידה שווה בין
מחשבת היצירה שלו לבין
חייו החברתיים התוססים.
בבית לא היה הרבה, כי
לא היה לו זמן לשיחות סתם. אבל אחרי
הכל נחרתו בזכרוני המילים:
"אבא בכל מקרה ובכל מצב אנו
נעבוד ביחד..."
קשה לשכוח זכרון זה.
כרתנו ברית באחד התחומים
של חיינו, אחד החשובים ביותר
בעולמנו ובפרט בארץ ישראל.
האמנם לא רצה האל הטוב
שנקים את הבנין הנעלה. קשה להבין
מדוע נותק חוט ההמשך
ואת מקומם של כל הדברים היפים תפסו
כאב, צער ואין אונים.
אבא